קופיטק מיכון משרדי בע"מ נ' בן בסט ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי התובעת בשל נזקים אשר נגרמו לה , לטענתה, מידי הנתבעים.

התובעת טוענת כי התקשרה בהסכם שכירות מכונת צילום משולבת מסוג סמסונג 6345, עם עוה"ד סילבי בן בסט. במסגרת ההסכם, התחייבה התובעת לספק למשרדה של עוה"ד בן בסט מכונת צילום חלופית, ככל שתארע תקלה במכונה המקורית אשר תחייב זאת. לימים אכן אירעה תקלה שכזו והתובעת ביקשה לספק מכונת צילום חלופית למשרדה של עוה"ד בן בסט. התובעת טוענת, כי מכונת הצילום החלופית נמסרה לידי נציג הנתבעת 2 , לצורך מסירתה במשרד עוה"ד בן בסט.

התובעת טוענת, כי איש הקשר מטעמה של עוה"ד בן בסט, היה הנתבע 1 וכאשר פנה נציג הנתבעת 2 אליו לצורך תיאום הבאת מכונת הצילום, מסר לו האחרון כתובת שונה מכתובת משרד עוה"ד בן בסט, ברח' יוסף קארו 15 בתל אביב ולשם אף הובאה המכונה החלופית. התובעת טוענת כי מכונת הצילום החלופית הובאה למעשה, לעיסקו של הנתבע 1 ונגנבה על ידו שכן למשרד עוה"ד בן בסט לא הגיעה כל מכונה. כן טוענת התובעת כי הנתבעת 2 איפשרה ברשלנותה את מעשי הנתבע 1 ואף הפרה את ההסכם לקבלת שירות אשר היה בינה לבין התובעת.

מכאן, תביעתה זו של התובעת כלפי הנתבע 1 והנתבעת 2.

הנתבע 1 טוען כי מעולם לא קיבל לידיו את מכונת הצילום החלופית וטוען כי לא חתם על אישור המסירה המאשר קבלת המכונה לידיו. לטענת הנתבע 1, הוא אף לא הסכים מעולם כי שמו ירשם כאיש קשר על גבי ההסכם בין עוה"ד בן בסט לתובעת. הנתבע 1 טוען כי אין לו ידיעה היכן מצויה אותה מכונה חלופית ומשום כך, יש לדחות את התביעה כנגדו.

הנתבעת 2 טוענת כי מדובר ב"טעות במסירה" של דבר הדואר, דהיינו אותה מכונת צילום חלופית. הנתבעת 2 טוענת כי לאור הוראות חוק הדואר, קיימת לה חסינות מפני נזקים אשר ארעו עקב הטעות במסירה זו. הנתבעת 2 טענה כי אכן תיאמה את מסירת המשלוח מטעמה של התובעת , עם מר גיל בן בסט ומי אשר ענה לשיחת אנשי הנתבעת 2 ביקש העברת המשלוח לרח' יוסף קארו 15, שם בוצעה המסירה ואף יש על כך אישור חתום. לטענת הנתבעת 2 לא נפלה כל רשלנות בטיפולה בהעברת המשלוח ולפיכך יש לדחות את התביעה כנגדה. עוד הוסיפה הנתבעת 2 וטענה כי יש ליחס לתובעת רשלנות בכך שציינה את מס' הטלפון של הנתבע 1 כאיש קשר למסירת החבילה וכי הנתבע 1 במעשיו ניתק את הקשר הסיבתי בין פעולות הנתבעת 2 לנזק הנטען בתביעה.

דיון והכרעה :

טוענת התובעת לחבותם של כל אחד מן הנתבעים בנזקים אשר נגרמו לה.

תחילה יש לברר שאלת חבותו של הנתבע 1 בנזקיה של התובעת -

הנתבע 1 טוען כי אין ולא היתה לו כל מעורבות בהיעלמותה של מכונת הצילום החלופית ומשום כך אינו חב בנזקיה של התובעת כתוצאה מהיעלמותה של זו. בעדותו של הנתבע 1 הוא מודה כי הינו בעל מניות ומעורב בעסקיה של חברת שליחויות בשם "סופה שליחויות" המצויים ברח' יוסף קארו 15 בתל אביב. לכתובת זו נמסרה לפי טענת התובעת מכונת הצילום החלופית ומשם אבדו עקבותיה. אלא שהנתבע 1 טוען כי הוא לא קיבל לידיו את המכונה ואיש מטעמו אף לא עשה כן. יתרה מזו, הנתבע 1 מכחיש חתימתו על גבי אישור המסירה אשר הציגה הנתבעת 2 (ראה עמ' 2 שורות 17-18 לפרוטוקול) כהוכחה למסירת המשלוח ברח' קארו 15 תל אביב.

אלא שהכחשתו הגורפת של הנתבע 1 , לא עמדה במבחן חקירתו הנגדית. כאשר נשאל הנתבע 1 מדוע מופיע מס' הטלפון הסלולרי שלו על גבי ההסכם בין עוה"ד בן בסט , שאליה היתה מיועדת המכונה, לבין התובעת, טען הנתבע 1 כי הוא לא עודכן לגבי עניין זה. תשובה זו תמוהה, נוכח העובדה כי הנתבע 1 טרח וציין בכל הזדמנות אפשרית את מערכת יחסיו העכורה עם עוה"ד בן בסט והגדיר את נושא גירושיהם כ"מלחמת התשה" (ראה עמ' 3 שורה 2 לפרוטוקול). באם אכן היו היחסים כה עכורים, מדוע זה תרשום עוה"ד בן בסט את שמו של הנתבע 1 כאיש קשר? נראה איפה, כי מעורבותו של הנתבע 1 בעיסקה בין התובעת לעוה"ד בן בסט היתה גדולה מזו המתוארת על ידו. חיזוק לכך ניתן למצוא בדבריו בהמשך עדותו, לפיהם התשלומים בגין מכונת הצילום נפרעו בחשבונו של הנתבע 1 (ראה עמ' 3 שורות 5-6 לפרוטוקול). הנתבע 1 בהתכתבותו עם התובעת, עשה שימוש במעטפות של עו"ד בן בסט. לטענתו, היה הדבר בהסכמתה ובהרשאתה (ראה עמ' 4 שורות 1-2 לפרוטוקול). עניין זה אף הוא מחזק את מעורבותו של הנתבע 1 בעסקיה של עוה"ד בן בסט. דברי הנתבע 1 באשר ל"מלחמת התשה" אינם מתיישבים עם הרשאתה של עוה"ד בן בסט לעשות שימוש במעטפות הנושאות את לוגו משרדה.

לא היתה זו התמיהה היחידה בדברי הנתבע 1. הנתבע 1 העיד כי בעת מסירת המכונה ברח' יוסף קארו 15 בתל אביב, כלל לא היה במקום, כי אם בבית הדין הרבני בתל אביב. כאשר נתבקש הנתבע 1 להמציא אסמכתאות מתאימות לכך, הודה כי לא היה בדיון, אין ביכולתו להביא פרוטוקול המאשש את נוכחותו שם, אך טען כי המתין במזכירות במשך שלש שעות. טענה זו הינה בלתי סבירה ואף לא נתמכה באסמכתאות ואין זאת אלא כי נולדה לצורך הרחקת מעורבותו של הנתבע 1 מאירוע מסירת מכונת הצילום ברח' יוסף קארו 15. הנתבע 1 עשה כל שביכולתו להתחמק ממתן אסמכתא תומכת לטענה זו ובין היתר טען למחלוקת כספית עם עוה"ד המייצגת אותו בבית הדין הרבני , כך שלא ניתן היה לגבות הימנה תצהיר (ראה עמ' 3 שורות 18-24 לפרוטוקול). כאמור אף להסברים דחוקים אלו, יש ליחס את המשקל המתאים ובלשון המעטה, הללו לא תמכו במהימנות עדותו של הנתבע 1. הנתבע 1 התגלה כבעל זכרון סלקטיבי ביותר – הוא זכר היטב כי לא היה במשרדו באותו הבוקר ואף זכר בדיוק מה עשה, אלא שלא זכר של מי הטלפון הסלולרי שבו התקבלה השיחה מעם שליח הנתבעת 2 ואף לא זכר ספציפית כי שוחח עם שליח הנתבעת 2 וכיוון אותו להגיע למשרדי "סופה שליחויות".

באשר לשיחה הטלפונית אותה ניהל השליח מטעמה של הנתבעת 2 עם מי אשר קיבל את המכונה לידיו - תחילה הכחיש הנתבע 1, כאמור, קשר למספר הטלפון אשר מופיע על גבי ההסכם בין התובעת לעוה"ד בן בסט. לאחר, חזר בו וטען כי מדובר באחד מני עשרים טלפונים המשמשים את חברת סופה ובין היתר אף את הנתבע 1, אלא שלא זכורה לו שיחה עם שליח אשר אמור היה להעביר לידיו את מכונת הצילום (ראה עמ' 4 שורה 6-8, שורות 15-18 לפרוטוקול). לשאלה האם הנתבע 1 מזוהה עם משרדי "סופה שליחויות" השיב הנתבע 1 כי יש קשר ביניהם. אך הנתבע 1 לא טרח להביא לעדות איש מאנשי אותו משרד, אשר יעיד כי לא התקבלה במשרדם מכונת צילום שכזו וחשובה מכל היא התהיה , כיצד ידע אותו אדם עלום שענה לטלפון הרשום ע"ג ההסכם בין התובעת לעוה"ד בן בסט, כי מדובר במכונת צילום העתידה להגיע למשרדה של עוה"ד בן בסט וידע לכוון את שליחי הנתבעת 2 למשרדי "סופה שליחויות" ולמסור את כתובתם. לכך לא היה לנתבע 1 כל הסבר הגיוני (ראה עמ' 5 שורות 17-19).

איך יתכן הדבר כי שליחי הנתבעת 2 התקשרו לאי מי אשר החזיק בטלפון של "סופה שליחויות" והלה היה בקיא בפרטי העיסקה , ידע כי עתידה להימסר לידיו מכונת צילום וכן ידע לכוון את שליח הנתבעת 2 במקום למשרד עו"ד בן בסט, למשרדי "סופה שליחויות" ברח' יוסף קארו 15. בעניין זה לנתבע 1 הפתרונים.

השליח מטעמה של הנתבעת 2 העיד, כי ווידא היטב את מקום מסירת מכונת הצילום שכן היה מדובר במכונה כבדה ויש בעיות חניה באיזור. השליח מר וינטראוב הבהיר כי נכנס אל המשרד היחיד בכתובת יוסף קארו 15 ושאל מפורשות על הנתבע 1 ושם הודיעו לו כי הם מצפים למכונת הצילום וביקשו כי יביא אותה אל המשרד (ראה עמ' 7 שורות 23-24 לפרוטוקול). מר וינטראוב, אמנם לא זיהה את הנתבע 1, ברם אין בכך דבר, באשר מר וינטראוב עוסק בשליחויות ולא מצופה ממנו כלל כי יזכור כל נמען ונמען אליו הביא דבר דואר. יתרה מזו, גם בחקירתו הנגדית, עמד מר וינטראוב על עדותו נאמנה, כי הגיע למקום הנכון ומסר את מכונת הצילום לאחר שווידא כי מדובר במשרד הנכון ובכתובת הנכונה וכי לא נפלה כלל טעות במקום המסירה. הנה כי כן, עדות זו סותמת את הגולל על גירסת הנתבע 1 לפיה לא היה לו כל קשר עם הארוע של היעלמות מכונת הצילום.

מן העדויות עולה ברורות , כי לנתבע 1 היה קשר הדוק למשרדי "סופה שליחויות" המצוי ברח' יוסף קארו 15, שם נמסרה המכונה. הנתבע 1 לא הוכיח את טענתו שהועלתה בשפה רפה, שמא היה משרד נוסף בכתובת זו, אליו נמסרה המכונה. יתרה מזו, הוכח כי אי מי אשר ענה מטעמה של "סופה שליחויות" לטלפון, תודרך היטב , ידע היטב כי אמורה להגיע מכונת צילום וכיוון את שליח הנתבעת 2 לכתובת משרדיה של סופה שליחויות. עוד הוכח כי היה זה הנתבע 1, אשר עמד מאחורי אותה שיחה טלפונית, אם לא היה מי אשר ניהל אותה בפועל. הטלפון על גבי הסכם השירות, היה זה אשר שימש את הנתבע 1 והוא הודה בפה מלא כי קיבל בו שיחות הנוגעות לעיסקו. השליח מאידך, העיד כי כאשר נכנס למשרדי "סופה שליחויות" נקב בשמו של הנתבע 1 נאמר לו בוודאות כי זה המקום לביצוע המשלוח.

אשר על כן, אני קובעת, כי מי מטעמו של הנתבע 1 , אם לא הנתבע 1 בעצמו, כיוון את השליח מטעמה של הנתבעת 2 לעיסקו של הנתבע 1 "סופה שליחויות" ושם המתינו למשלוח מכונת הצילום ואף קיבלו אותו לידיהם עבור הנתבע 1. מאחר ומכונת הצילום כלל לא נועדה למשרדיו של הנתבע 1 ואף לא עבורו, הרי שמשלא פעל מיידית להשבתה לידי התובעת או לחלופין להעברתה ליעדה המקורי, הרי שהוא חב בנזקיה של התובעת.

משכך קבעתי, הוכחה וקמה חבות לנתבע 1.

כעת אפנה לשאלת חבותה של הנתבעת 2 –